ההבדל בין תחרות בלתי משוכללת לתחרות משוכללת

נכתב על ידי אילן ירון מרצה לכלכלה

אילן ירון מרצהכאשר אנו מדברים על תחרות שאינה משוכללת, מדובר בהתחרות של מספר גורמים (בין אם מוכרים ובין אם קונים), שכל אחד מהם יכול להשפיע על המחיר, בניגוד לתחרות משוכללת, בה לשחקן יחיד אין יכולת להשפיע על מחירים. ההשפעה תלויה בכך שכמות הקונים או המוכרים לא גדולה או שהם מייצרים מוצר שאינו שווה והומוגני, או שבאפשרותם לשכנע את הקונים או המוכרים בייחודו של המוצר. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מושגים בכלכלה, מיקרו כלכלה | עם התגים , , , , | להגיב

ההשפעות האפשריות של אינפלציה דוהרת

מאת אילן ירון מרצה לכלכלה

אילן ירון מרצה - על אינפלציה דוהרת

אילן ירון מרצה – על אינפלציה דוהרת

המונח "אינפלציה דוהרת", כפי שניתן לדמיין, הוא מצב שבו אינפלציה קיימת הולכת ומתרחבת. מצב זה נגרם כשהביקוש של כלל היחידות במשק עולה ועובר את התפוקה הלאומית. הסיבה לכך היא לרוב הזרמת כספים מסיבית מצד הממשלה על מנת שהיא תוכל לרכוש שירותים וסחורות לטובתה. הדבר מביא להגדלת כמות הכסף הקיימת במשק ולשינויי מחירים נוסף. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מושגים בכלכלה, מיקרו כלכלה | עם התגים , , , , | להגיב

באילו מדינות ניתקל לרוב בבעיית מטבע רך?

ישנן מדינות שסבלו בעברן מבעיית אינפלציה, שהובילה לריבית גבוהה. מדינות אלה נוטות בדרך כלל להותיר את שיעור הריבית גבוה, וזאת ביחס למדינות שלא סבלו מבעיות אלה. נטייה זו נקראת "בעיית מטבע רך". להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מושגים בכלכלה, מיקרו כלכלה | עם התגים , , , , | להגיב

אי שוויון בין הביקוש המצרפי להיצע המצרפי

ביקוש מצרפי הוא ביטוי המתאר את כל הביקושים של כל מרכיבי המשק במדינה מסוימת, לכל שירות או סחורה קיימים. אין זה משנה לענייננו מיהם הגופים – חברות ועסקים, אנשים פרטיים והממשלה עצמה – ואין זה משנה מהי המטרה של הביקושים הללו (צריכה, ייצוא או השקעות למשל).

מאת אילן ירון מרצה

אילן ירון מרצה

אילן ירון מרצה – ביקוש מצרפי והיצע מצרפי (cooldesign)

מה שקובע בדרך כלל את מידת הביקוש הוא הביקוש להשקעות. בעוד שהביקוש המצרפי עבור השקעה נגזר משער הריבית, הביקוש המצרפי לצריכה נגזר מההכנסה של הפרטים במשק. במצב אידאלי (שבדרך כלל לא מתקיים במציאות), הביקוש וההיצע המצרפי זהים הם.

שני גורמים המשפיעים על הביקוש:

  • מדיניות פיסקלית – קובעת לגבי החיסכון ובנוסף את גודל הצריכה.
  • מדיניות מוניטרית – קובעת כמה כסף יהיה בשוק וכמה מהר הוא ימוחזר.

מקרים של אי שוויון בין הביקוש להיצע המצרפי

כאשר יש ביקוש גבוה מאוד לעומת היצע נמוך, הדבר מביא לאינפלציה – יש לשלם יותר כסף בעבור מוצר או שירות מסוים, ולכן ערך הכסף יורד. מצב הפוך שבו ההיצע גבוה והביקוש נמוך, מביא לאבטלה. בכל מקרה, שני המצבים אינם טובים ולכן משק צריך לשאוף לנקודת השוויון בין הביקוש להיצע המצרפי.

לחצו למעבר לבלוג של אילן ירון מרצה

פורסם בקטגוריה מושגים בכלכלה, מיקרו כלכלה | עם התגים , , , , , , , | להגיב

מה האינטרס ביצירת אזור סחר חופשי?

המכס הוא סוג של מס שמוטל על סחורות ומוצרים מיובאים, וכפי שאנו יודעים בישראל, בחלק מהמוצרים מדובר במרכיב משמעותי מאוד הקובע את המחיר ליחידה. במדינה לדוגמא, ישנם מכסים על מוצרים רבים ובהם משקאות אלכוהוליים.

אילן ירון מרצה לפיננסים

אזור סחר חופשי – אילן ירון מרצה לפיננסים (digitalart)

נכתב על ידי אילן ירון – מרצה לפיננסים

ישנם אזורים בעולם המוגדרים "אזורי סחר חופשי". מדובר באזור שבו לפחות שתי מדינות הסכימו שבו ינוהל סחר ללא כל מחסום או מגבלה. הדבר מעניק יתרון לצדדים החתומים על הסכם הסחר על פני מדינות אחרות, שכן הם יכולים להחליט שאותן המדינות ימוסו על מוצרים מסוימים. ניתן לקחת כדוגמא את איגוד הסחר החופשי בדרא"מ או האיגוד האירופי לסחר חופשי.

אזור סחר חופשי יכול להיות גם אזור ספציפי שבו יש סחר בינלאומי – ועל המוצרים והסחורות המיובאים לאזור והמיוצאים ממנו, אין מכס ו/או חוקים מסחריים שקיימים בארץ שבה נמצא אותו אזור.

פורסם בקטגוריה מושגים בכלכלה, מיקרו כלכלה | עם התגים , , , | להגיב

האם התחרות משוכללת מתקיימת במציאות?

התחרות משוכללת היא אחד המודלים הכלכליים, המבוסס על מספר הנחות יסוד. נפרט את ההנחות האלה כאן.

תחרות משוכללת

אילן ירון מרצה (cooldesign)

מאת אילן ירון – מרצה לכלכלה

  • כל היחידות הכלכליות בשוק מקבלות באופן גלוי את הנתונים שהן צריכות לקבל ואת המצב בשוק, על מנת לבצע עסקאות.
  • אין התערבות של הממשלה בנושא המחירים בשוק ואין פגיעה מצידה בחופש השימוש בגורמי הייצור.
  • אין באפשרותו של צרכן בודד להשפיע על מחירו של שירות או מוצר, מכיוון שישנם קונים ומוכרים רבים מאוד.
  • היחידות שבהן מתבצע מסחר בשוק הן אחידות (הומוגניות) מנקודת מבט של הקונים.
  • מידע על כל המתרחש בשוק מגיע לידי העוסקים, והם יכולים ליצור קשר אלו עם אלו.
  • ניצול גורמי הייצור הוא יעיל ביותר, הם מייצרים את המוצרים בעלי הביקוש הגבוה ביותר ע"י צרכנים והכנסתם היא ההכנסה הגבוהה ביותר.
  • אין קושי לחלק את גורמי הייצור מענף אחד למשנהו.
  • כל יחידה כלכלית בשוק פועלת למען השגת רווח ולמען עבודה יעילה.

במציאות כידוע, הכירו כלכלנים נאו-קלאסיים וקלאסיים שאין תחרות משוכללת. זהו מעין אידאל שאליו יש לשאוף, אבל הוא לא מתקיים במציאות בשל סיבות שונות.

פורסם בקטגוריה מושגים בכלכלה, מיקרו כלכלה | עם התגים , , , , | להגיב

ההשפעות של גאות כלכלית – אילן ירון מרצה

גאות כלכלית - אילן ירון מרצה

אילן ירון מרצה לפיננסים – גאות כלכלית (digitalart)

פעילות כלכלית בהיקף גדול מהרגיל כחלק מתוך מחזור עסקים, נקראת "גאות כלכלית". גאות זו באה  לידי ביטוי בביקוש לסחורות ולשירותים במשק. וכמו שאנחנו יודעים, כאשר ישנם ביקושים רבים, ישנה עלייה בתחומים אחרים – ובראשם המחירים. יש צורך להגביר את הייצור ואת התעסוקה, אך גם את השכר. בנוסף, גם הרווחים עולים.

נכתב על ידי אילן ירון – מרצה לכלכלה

ישנן מספר השפעות מצטברות

שמביאות לגאות הכלכלית. בדרך כלל, בתום תקופת שפל כלכלי יש רצון

ואף צורך לחדש מלאי ולכן אנו רואים השקעות בנכסי הון. הדבר מוביל לעלייה בשיעור

התעסוקה בתעשיות שונות, והדבר משפיע גם על ענפים נוספים.

גם למערכת הפיננסית יש חלק בגאות כלכלית: יש לה כוח קנייה גדול יותר המתבטא בביקושים גדולים בתחומים מגוונים.

כאשר ישנה צמיחה בכוח הקנייה, יש ציפיות שהוא יגדל עוד, ולכן הדבר מעודד השקעות הון.

זהו מעין מעגל המניע את עצמו. מנגד, גאות כלכלית עלולה להשפיע באופן לא שוויוני על חלוקת ההכנסות ולהקצאה לא יעילה של המקורות.

פורסם בקטגוריה מושגים בכלכלה, מיקרו כלכלה | עם התגים , , , , | סגור לתגובות על ההשפעות של גאות כלכלית – אילן ירון מרצה

אילן ירון מרצה: מהו הון מניות?

הון מניות הוא סכום של מניות שונות (המניות יכולות להיות מסוגים שונים) שחברה מסוימת מנפיקה, על פי תקנות ההתאגדות שלה. במדינת ישראל, למניות מסוג זה ישנו ערך נקוב, אבל במדינות מסוימות אפשר להנפיק מניות שעל פניהן לא מצוין ערך כלשהו (הנקראות 'מניות סתומות').

הון מניות - אילן ירון מרצה לפיננסים

אילן ירון מרצה – הון מניות (ddpavumba)

נכתב על ידי אילן ירון מרצה לפיננסים

הון מניות עשוי להיות מורכב ממגוון סוגי מניות. לדוגמא, מניות בכורה, מניות הנהלה, מניות דחויות ועוד. על פי התקנות, כל סוג מניות מסוים מגדיר את הזכויות בנוגע לנושאי ליבה בחברה, כמו לדוגמא זכות למנות חברים למועצת המנהלים או זכות להצביע באסיפה כללית.

מונח זה מקבל גם משמעות משפטית-כלכלית רק כשנלווים אליו ציונים נוספים המעניקים לו תוקף. על פי חוקי מדינת ישראל, אין באפשרותה של חברה מסוימת לרכוש את המניות שלה – אך עם זאת, במדינות אחרות ספציפיות, הדבר אפשרי.

לחצו למידע נוסף ב'אונלייף' מאת אילן ירון (מרצה)

פורסם בקטגוריה מושגים בכלכלה | עם התגים , , , | להגיב

מהם הצידוקים למס הבלו בישראל?

את המונח 'בלו' אנחנו מכירים בעיקר מתחום הדלק. בלו למעשה הוא מס עקיף של הממשלה שמוטל על ייצור מקומי. לעומתו, מכס מוטל על סחורות המיובאות מחו"ל.

כתב: אילן ירון מרצה לכלכלה ולפיננסים

מס הבלו בישראל

אילן ירון מרצה לכלכלה ולפיננסים

מס הבלו – אילן ירון מרצה (hin255)

כאמור, המס מוטל על דלקים בישראל ונגבה גם על מוצרים נוספים, כמו משקאות משכרים, טבק ומלט. הטלת מס הבלו יכולה להיות לפי ערכו של מוצר כלשהו או על פי מספר היחידות שנמכרות ללקוח. כך למשל, המחיר עבור כל כמות דלק שאנו ממלאים בכלי הרכב שלנו, מורכבת מאחוז מסוים של מס הבלו. בישראל, נטען לא פעם שמס הבלו מייקר מאוד את מחירי הדלק והאלכוהול בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.

הצידוקים למס הבלו

  • הגדלת הכנסות הממשלה – מיסים אלו המוטלים על מוצרי צריכה מביאים לכך שהממשלה תכניס לקופתה יותר כסף.
  • צידוק חברתי – המס מוטל כביכול על מנת לא לעודד צריכה של מוצרים מסוימים. למשל סיגריות המזיקות לבריאות, דלק המזהם את הסביבה ואלכוהול שעלול להביא להתנהגות לא רצויה במקרים מסוימים.

הכותב הנו אילן ירון – מרצה באוניברסיטה הפתוחה בתחומים כלכלה ופיננסים.

פורסם בקטגוריה מושגים בכלכלה, מיקרו כלכלה | עם התגים , , , , | להגיב

איך ייצור יתר משפיע על המחירים בשוק?

אחד הכינויים לעידן הנוכחי הוא "עידן השפע", ולא בכדי. ייצור המוצרים כיום הפך להמוני ונועד לשרת מיליארדים ברחבי העולם – בין אם מדובר במוצרי מזון או במוצרים יומיומיים אחרים. אותו ייצור המוני מביא לעתים לתופעה של ייצור יתר.

כותב: אילן ירון מרצה לכלכלה

אילן ירון מרצה לכלכלה ולפיננסים

אילן ירון מרצה – ייצור יתר (worradmu)

ביטוי זה מתאר מצב שבו התפוקה של מוצרים (ואף שירותים) ספציפיים, עולה על הביקוש שלהם בשוק. למשל: ייצור של 200 אלף שקי אורז בחודש עבור מדינה מסוימת, בעוד המדינה זקוקה רק ל-130 אלף שקים. אפשרות נוספת היא של עודף ייצור מצרפי במשק כתוצאה מתת-תצרוכת. בעקבות מצב של ייצור יתר, השוק מגיב בהורדת מחירי המוצרים.

כאשר קיים ייצור יתר ממוצר מסוים, התגובה הטבעית של היצרנים היא צמצום הייצור עד לאיזון בין ההיצע לביקוש.

פורסם בקטגוריה מושגים בכלכלה, מיקרו כלכלה | עם התגים , , , | להגיב